יורם אהרוני | אתלטיקה | 26/09/2023
אלופי עולם אלופים אולימפיים ושיאני עולם מאירופה והישגיהם בגיל הנוער. חלק ו' -
קפיצה לרוחק וקרב רב נשים
(בתמונה: ריצת 800 מטר במסגרת קרב-7 באליפות העולם 2007. מובילה ג'סיקה אניס- היל, האלופה האולימפית ב-2012, אחריה קרולינה קלופט, האלופה האולימפית ב-2004 ובמקום השישי האלופה האולימפית ב-2008, נטליה דוברינסקה).
קפיצה לרוחק
מקצוע אולימפי לנשים החל ממשחקי לונדון 1948. אלופות אולימפיות מאירופה החל מ-1964: מרי ביגנאל-ראנד מבריטניה ב-1964, ויוריקה ויסקופליאנו מרומניה ב-1968, היידה רוזנדהאל ממערב גרמניה ב-1972, אנג'לה פויגט ממזרח גרמניה ב-1976, טטיאנה קולפקובה מברה"מ ב-1980, אנישוארה קושמיר-סטנציו מרומניה ב-1984, הייקה דרקסלר מגרמניה ב-1992 וב-2000, טטיאנה לבדבה מרוסיה ב-2004 ומלאיקה מיהאמבו מגרמניה ב-2021. אלופות עולם מאירופה: הייקה דאוטה-דרקסלר ב-1983 וב-1993, פיונה מיי מאיטליה ב-ב-1995 וב-2001, ליודמילה גלקינה מרוסיה ב-1997, ניורקה מונטאלבו מספרד ב-1999, יוניס בארבר מצרפת ב-2003, לבדבה ב-2007, מיהאמבו ב-2019 וב-2002 ואיוואנה ספאנוביץ' וולטה מסרביה ב-2023. שיאניות עולם מאירופה החל מ-1964: טטיאנה שצ'לקנובה מברה"מ - 6.70 ב-1964, ביגנאל-ראנד 6.76 בטוקיו 1964, ויסקופליאנו – 6.82 במקסיקו סיטי 1968, רוזנדהאל – 6.84 ב-1970, פויגט – 6.92 ב-1976, זיגרון זיגל - 6.99 ב-1976, וילמה באראדוסקינה מברה"מ – 7.07 ו-7.09 ב-1978, קושמיר-סטנציו – ארבעה שיאים בשנים 1982 ו-1983: 7.15, 7.21, 7.27 ו-7.43, ואלי יונסקו מרומניה – 7.20 ב-1982 (באליפות רומניה בה קבעה חמש דקות לפניה קושמיר-סטנציו את השיא הקודם – 7.15 מ'), דרקסלר – 7.45 (פעמיים) ב-1986 וגלינה צ'יסטייקובה – 7.45 ו-7.52 (באותה תחרות) ב-1988.
קרב-רב לנשים
נשים התחרו לראשונה בקרב-רב באתלטיקה במשחקים האולימפיים בטוקיו 1964. התחרות הייתה בת יומיים ונכללו בה חמישה מקצועות: ביום הראשון ריצת 80 מטר משוכות, הדיפת כדור ברזל וקפיצה לגובה וביום השני קפיצה לרוחק וריצת 200 מטר. במשחקי מקסיקו סיטי 1968 התקיימה בפעם האחרונה תחרות קרב-5 בהרכב זה של מקצועות. בשנים 1976-1969 החליפה ריצת 100 מ' משוכות את ריצת 80 מ' משוכות (במונטריאול 1976 התחרות נערכה לראשונה ביום אחד במקום בשניים). בשנים 1980-1977 החליפה ריצת 800 מ' את ריצת 200 מ' כמקצוע המסיים של קרב-5. החל משנת 1981 מתחרות נשים באליפויות בקרב-7. התחרות חזרה להיות בת יומיים. ביום הראשון מתחרות הנשים בריצת 100 מ' משוכות, קפיצה לגובה, הדיפת כדור ברזל וריצת 200 מ' וביום השני בקפיצה לרוחק, הטלת כידון וריצת 800 מ'. בשנת 2001 הוחלט להכיר באופן רשמי בקרב-10 לנשים. שיא העולם הרשמי שאושר במקצוע נקבע בשנת 2004 והשיא הנוכחי נקבע ב-2005. מקצוע זה לא נכלל עדיין באליפויות גדולות ומספר התחרויות המתקיימות בו הוא קטן.
אלפות אולימפיות בקרב-רב מאירופה: אירינה פרס מברה"מ ב-1964, אינגריד בקר ממערב גרמניה ב-1968, מרי פיטרס מבריטניה ב-1972, זיגרון זיגל ממזרח גרמניה ב-1976, נדייז'דה טקצ'נקו מברה"מ ב-1980, דניס לואיס מבריטניה ב-2000, קרולינה קלופט משוודיה ב-2004, נטליה דוברינסקה מאוקראינה ב-2008, ג'סיקה אניס-היל ב-2012 ונאפי תיאם מבלגיה ב-2016 וב-2012. אלופות עולם מאירופה: רמונה נויברט ממזרח גרמניה ב-1983, זבינה בראון מגרמניה ב-1991 וב-1997, יוניס בארבר מצרפת ב-1999, ילנה פרחורובה מרוסיה ב-2001, קלופט ב-2003, 2005 וב-2007, אניס-היל ב-2009, 2011 וב-2015, האנה מלניצ'נקו מאוקראינה ב-2013, תיאם ב-2017 וב-2022 וקתרינה ג'ונסון תומפסון מבריטניה ב-2019 וב-2023.
אתלטיות בולטות
(בתמונה: מחווה למרי ביגנאל ראנד בעיר Wells במחוז סומרסט באנגליה. האבנים בכיכר מציגות את מרחק שיא העולם שקבעה בינאל רנד בגמר האולימפי בטוקיו 1964).
מרי ביגנאל-ראנד (נולדה ב-1940). בשנת 1958 (בגיל 18), קבעה את ההישגים הבאים: קפיצה לגובה – 1.67 מ', קפיצה לרוחק – 5.97 מ' ובקרב-5 היא צברה 4466 נקודות. ב-1959 (בגיל 19), היא קבעה 6.20 מ' בקפיצה לרוחק (וגם 6.30 מ' עם רוח מעל המותר לאישור שיאים), 1.68 בקפיצה לגובה, 11.0 שניות בריצת 80 מטר משוכות ו-4679 נק' בקרב-5. השתתפה במשחקי רומא 1960 . במוקדמות הקפיצה לרוחק היא קבעה את ההישג הטוב ביותר (6.33 מ') אבל בגמר היא פסלה בשני הניסיונות הראשונים ובניסיון השלישי קבעה רק 6.01 מ', דורגה תשיעית, ולכן לא קיבלה שלושה ניסיונות קפיצה נוספים. התוצאה הייתה אכזבה גדולה עבורה מאחר שהמדליסטיות קבעו 6.37, 6.27 ו-6.21 מ'. בריצת 80 מ' משוכות היא קבעה במוקדמות זמן של 11.2 ש' (11.40 במדידה אוטומטית), בחצי הגמר היא קבעה 11.0 ש' (11.16) ובגמר היא דורגה רביעית עם זמן של 11.1 ש' (11.22). במשחקי רומא 1960 הייתה ביגנאל-ראנד הרצה המסיימת של בריטניה במרוץ השליחים 4X100 מ'. הקבוצה סיימה ראשונה במקצה המוקדמות מספר 1 (45.8 ש' ידני, 45.92 אוטומטי) אבל בגמר הרביעייה נפסלה.
ב-1962 ילדה מרי ביגנאל-ראנד את בתה הבכורה וכמה חודשים אחר כך השתתפה באליפות אירופה ודורגה שם שלישית בקפיצה לרוחק עם הישג של 6.22 מ'. במשחקי טוקיו 1964 נדרש הישג של 6.00 מ' לעלייה לגמר בקפיצה לרוחק. ביגנאל-ראנד קבעה כבר בניסיון הראשון הישג של 6.52 מ' שהיה טוב משל 30 הקופצות האחרות בתחרות. בגמר פתחה ביגנאל-ראנד עם 6.59 והובילה לאורך כל התחרות. בניסיון הרביעי היא התקדמה ל-6.63 ובחמישי קבעה שיא עולם – 6.76 מ'. בהמשך משחקי טוקיו זכתה ביגנאל-ראנד במדליית הכסף בקרב 5 כשצברה 5035 נקודות. הישגיה היו: 80 מ' משוכות – 10.9, הדיפת כדור ברזל – 11.05 מ', קפיצה לגובה – 1.72 מ', קפיצה לרוחק – 6.55 מ', ריצת 200 מ' – 24.2 ש'. הישגיה ברוחק, גובה וריצת 200 מ' מ' היו טובים יותר משל כל המשתתפות האחרות אך הישגה בהדיפת כדור ברזל היה חלש בהרבה מזה של המנצחת בקרב-5, אירינה פרס מברה"מ שהדפה את הכדור למרחק 17.16 מ' הישג שהקנה לה בטבלה שהייתה נהוגה אז 1173 נק' לעומת הישגה של ביגנאל-ראנד בכדור ברזל שהקנה לה רק 789 נק' במקצוע. אירינה פרס (2004-1939, מנצחת ריצת 80 מ' משוכות ברומא 1960) הייתה אחת האתלטיות שפרשו מפעילות לפני אליפות אירופה 1966 שם נערכו לראשונה בדיקות מין לנשים ויש הטוענים שהיא הייתה "אינטרסקס". מדלייה שלישית הוענקה למרי ביגנאל-ראנד במשחקי טוקיו 1964 על חלקה במרוץ השליחים 4X100 מ', אותו סיימה בריטניה במקום השלישי. ביגנאל ראנד המשיכה להתחרות עוד 4 שנים אחרי משחקי טוקיו 1967 אבל השיא האישי היחידי שהצליחה לשבור היה בהדיפת כדור ברזל – 12.25 מ' (1968). כמו כן היא התנסתה בקפיצה משולשת (12.22), 400 מ' (56.5) ו-100 מ' משוכות (14.1). בעלה הראשון של ביגנאל-ראנד היה ספורטאי מענף החתירה, סידני ראנד שהשתתף במשחקים האולימפיים ב-1956 וב-1960 ובעלה השני היה ביל טומי, אלוף קרב-10 במשחקי מקסיקו-סיטי 1968שבשנת 1969 שבר את שיא העולם במקצוע.
ויוריקיה ויסקופליאנו (נולדה ב-1939). ב-1962, בגיל 23, קפצה למרחק של 6.14 מ'. במשחקי טוקיו 1964 דורגה חמישית עם 6.35 מ' (6.37 במוקדמות). המשיכה להתחרות עד שנת 1974. הישגה במקסיקו סיטי 1968 (שיא עולם של 6.82 מ') היה טוב בהרבה מהישגיה בתחרויות אחרות. לפני משחקי מקסיקו סיטי וגם אחריהם לא זכתה בשום תואר חשוב זולת הניצחון באליפות אירופה באולם ב-1970, תחרות בה קבעה את הישגה השני בטיבו – 6.56 מ'. סיימה שביעית במשחקי מינכן 1972 (6.48 מ').
היידה רוזנדהאל (נולדה ב-1947). ב-1966 (בגיל 19) דורגה שניה באליפות אירופה לבוגרות בקרב-5 כשצברה 4765 נק'. הישגיה בתחרות היו: 80 מ' משוכות – 11.4 ש', הדיפת כדור ברזל – 11.87 מ', קפיצה לגובה – 1.56 מ', קפיצה לרוחק – 6.28 מ', ריצת 200 מ' – 24.4 ש'. במשחקי מקסיקו סיטי 1968 סיימה שמינית בקפיצה לרוחק (6.40 בגמר, 6.54 במוקדמות). נאלצה לוותר על תחרות הקרב-5 בשל פציעה. הייתה בעלת הישג השנה בקרב-5 ב-1968: 5129 נק' לפי טבלת 1954 (10.9, 14.01, 1.64/ 6.45, 24.2). באליפות אירופה 1971 היא ניצחה בקרב-5 עם 5299 נק' (100 מ' משוכות – 13.52 ש', ברזל – 13.70, גובה – 1.68/ רוחק – 6.69, 200 מ' – 23.80) בקפיצה לרוחק היא דורגה שלישית באותה אליפות עם הישג של 6.66 מ'. את שיא העולם בקפיצה לרוחק (6.84) היא קבעה במשחקי האוניברסיאדה בטורינו ב-1970. זכתה ב-3 מדליות במשחקי מינכן 1972. בקרב-5 היא דורגה במקום השני עם 4791 נק' לפי טבלת 1971 (13.34, 13.86, 1.65/ 6.83, 22.96). היא סיימה 10 נקודות בלבד אחרי המנצחת המפתיעה, מרי פיטרס בת ה-33 מבריטניה (נולדה ב-1939). לפי טבלאות הניקוד המקובלות כיום, שנכנסו לתוקף בשנת 1985, הייתה רוזנדהאל מנצחת בתחרות עם 4852 נק', לפני פיטרס – 4841 נק'. רוזנדהאל קפצה לגובה בסגנון גלילית בטן בעוד פיטרס קפצה במשחקי מינכן בסגנון פוסברי וקבעה הישג של 1.82 מ'. פיטרס, שמקצועה החזק היה הדיפת כדור ברזל (16.20 מ' במשחקי מינכן) ניצחה בקרב-5 למרות שמעולם לא עברה 6 מ' בקפיצה לרוחק (5.98 מ' במינכן). בדרך כלל אתלטיות המצטיינות בקרב- רב (קרב-5 בעבר וקרב-7 כיום) מצטיינות גם בקפיצה לרוחק. את המדליה השלישית שלה במינכן 1972 השיגה היידה רוזנדהאל כשהייתה הרצה המסיימת של מערב-גרמניה במרוץ השליחות 4X100. היא קיבלה את המקל ביתרון קטן על המסיימת של מזרח גרמניה, האלופה האולימפית רנטה שטכר והצליחה לשמור עליו עד הסיום. שיאה האישי של רוזנדהאל ב-100 מ' היה 11.45 בעוד שטכר ניצחה במינכן 1972 עם 11.07 ש'. מרי פיטרס השתתפה במשחקי חבר העמים כנציגת צפון אירלנד החל מ-1958 ועד 1974. בשנת 1958 בגיל 19, היא קבעה 1.47 בקפיצה לגובה ו-11.21 בהדיפת כדור ברזל. פיטרס היא חריגה מבין אתלטיות הקרב-רב גם בשל התפתחות הישגיה המאוחרת. ב-1971, שנה לפני ניצחונה הגדול במשחקי מינכן, היא לא התחרתה כלל והתרכזה באימונים לקראת משחקי מינכן. במשחקי מקסיקו סיטי 1968 היא דורגה תשיעית עם 4803 נק' (11.0, 15.09, 1.53, 5.60, 24.9) ובמשחקי טוקיו 1964 היא סיימה במקום הרביעי עם 4797 נק' (11.0, 14.48, 1.60, 5.60, 25.4).
אנג'לה פויגט (2013-1951). ב-1973 (בגיל 22) קבעה הישג של 4647 נק' בקרב-5 וזכתה באליפות מזרח גרמניה בקפיצה לרוחק – 6.74 מ'. שיאה העולמי שנקבע ב-1976 בדרזדן (6.94) נשבר 10 ימים אחר כך בתחרות אחרת בדרזדן על ידי זיגרון זיגל (נולדה ב-1954) שקבעה 6.99 מ'. במשחקי מונטריאול 1976 הייתה פויגט ראשונה ואילו זיגל (רביעית בקפיצה לרוחק) ניצחה בקרב-5 . הישגיה של זיגל בקרב-5 במונטריאול: משוכות – 13.31, ברזל – 12.92, גובה – 1.74, רוחק – 6.49, 200 מ' – 23.09. בסה"כ צברה זיגל 4745 נק' לפי טבלת 1971, בדיוק כמו הזוכה במדליית הכסף, כריסטיאנה לאזר ממזרח גרמניה (13.55, 14.29, 1.78, 6.27, 23.48). לפי החוקה של היום היו השתיים חולקות את מדליית הזהב אך לפי החוקים שהיו בתוקף אז, במקרה של תיקו בדקו מי צבר יותר נקודות במספר גדול יותר של מקצועות. מאחר שזיגל הקדימה את לאזר במשוכות, רוחק ו-200 מ', היא זכתה היא בזהב. אחרי 4 מקצועות בקרב-5 הייתה מדורגת זיגל במקום השביעי בלבד. באליפות אירופה לבוגרות בקרב-5 בשנת 1974 דורגה זיגל (שם משפחתה היה אז תון) במקום הרביעי בקרב-5 עם הישג של 4548 נק' (13.58, 12.68, 1.71, 6.35, 23.97).
וילמה בארדאוסקינה (נולדה ב-1953). אתלטית ליטאית שייצגה את ברה"מ. התקדמות בקפיצה לרוחק: 1967 (גיל 14) – 5.46; 1968 – 5.96; 1969 – 6.12; 1970 – 6.13; 1971 – 6.37; 1972 (גיל 19) – 6.34; 1973 – 6.21; לא התחרתה ב-1974 וב-1975 בשל פציעה, היריון ולידת בנה. אלופת אירופה ב-1978. את שיא העולם הראשון מעל 7.00 מטר קבעה בתחרות בקישנייב (כיום במולדובה). במוקדמות של אליפות אירופה 1978 קבעה את שיאה העולמי השני (7.09). אולי בעלת השם עם מספר האותיות הגדול ביותר מכל שיאני העולם – Vilhelmina Augustinavciute Bardauskine. פרשה מפעילות אחרי עונת 1980. בנה, תומאס בארדאוסקאס, היה גם כן קופץ לרוחק והגיע להישג של 8.10 מטר ואף ייצג את ליטא במשחקי סידני 2000.
טטיאנה קולפקובה (נולדה ב-1959). אתלטית ילידת קירגיסטן שייצגה את ברה"מ. ב-1974, בגיל 15 קבעה הישג של 5.90 מ'. ב-1978, בגיל 19, קבעה הישג של 6.30 מ'. הוכנסה לנבחרת האולימפית של ברה"מ למשחקי מוסקבה 1980 ברגע האחרון כמחליפה לוילמה בארדאוסקינה בטענה ששיאנית העולם הייתה פצועה. בארדאוסקינה טענה שהוצאתה מהנבחרת הייתה מסיבות פוליטיות... בגמר במוסקבה 1980 הוליכה טטיאנה סקצ'קו מברה"מ אחרי חמישה ניסיונות עם 7.01 מ' לפני בריגיטה וויאק ממזרח גרמניה – 6.88, אנה ולודרצ'ק מפולין – 6.88 וקולפקובה – 6.87. בניסיון האחרון קפצה קולפקובה למרחק 7.06 וזכתה בזהב. השופט הרים תחילה את הדגל האדום המסמן על פסילה, אבל אחר כך שינה את דעתו והרים את הדגל הלבן שסימל כי הניסיון היה חוקי...
ואלי יונסקו (נולדה ב-1960) – התקדמות: 1976 (גיל 16) – 5.52; 1977 – 5.49; 1978 – 5.58; 1979 (גיל 19) – 6.07. המשך התקדמות כבוגרת: 1980 – 6.54; 1981 – 6.75; 1982 – 7.20 (שיא עולם). זכתה באליפות אירופה 1982 ובמדליית הכסף במשחקי לוס אנג'לס 1984. פרשה מפעילות בתום עונת 1990.
אנישוארה קושמיר-סטנצ'יו (נולדה ב-1962). ב-1981, בגיל 19 קבעה הישג של 6.91 מ'. המשך התקדמות כבוגרת: 1982 – 7.15 (שיא עולם). 1983 – שלושה שיאי עולם: 7.21, 7.27 ו-7.43. פרשה מפעילות בגיל 22 אחרי שזכתה בתואר האולימפי ב-1984.
הייקה דאוטה-דרקסלר-בריגרה (נולדה ב-1964). אלופת אירופה לנוער בשנת 1981 (7.02). באותה שנה קבעה גם הישג של 5812 נק' בקרב-7 (בשנת 1994 היא קבעה הישג של 6741 בקרב-7: 13.34, 1.84, 13.58, 22.84/ 6.95, 40.64, 2:11.53). התחרתה גם בריצות ל-100 ול-200 מטר. התקדמות ב-100 מ', 200 מ' וקפיצה לרוחק בגיל הנוער: 1977 (גיל 13) – 4.40; 1978 -5.69; 1979 – 12.3, 6.07; 1980 – 6.64; 1981 – 11.75, 24.16, 6.91 (ההישג הטוב עד גיל 18 עד היום); 1982 – 6.98; 1983 (גיל 19) – 7.14 (שיא עולם לנוער עד היום). שיאים אישיים: 100 מ' – 10.91 (1986), 200 מ' – 21.71 (1986, ההישג היה שווה לשיא העולם), קפיצה לרוחק – 7.48 (1988, ההישג היה שיא עולם). קבעה הישג של 7.63 מ' בשנת 1992 בגבהי ססטריירה שבאיטליה (2050 מטר מעל פני הים) עם רוח גבית של 2.1 מטר בשנייה. פרשה מפעילות בגיל 40 בשנת 2004. המבוגרת ביותר שזכתה בתואר האולימפי בקפיצה לרוחק. ביום בו ניצחה בסידני 2000 הייתה בת 35 שנים ו-288 ימים. כמו כן הייתה הצעירה ביותר שזכתה באליפות העולם בקפיצה לרוחק. ביום בו ניצחה בהלסינקי 1983 היא הייתה בת 18 שנים ו-241 ימים. לאחר איחוד גרמניה נמצאו מסמכים שתיעדו את הסימום במדינה. המסמכים האלה כללו תיאור מדויק של מנות החומרים האסורים שקיבלו ספורטאי הצמרת במדינה ובכללם הייקה דרקסלר.
גלינה צ'יסטייקובה (נולדה ב-1962). תפסה את המקום ה-11 באליפות אירופה לנוער בשנת 1979 (6.05). התקדמות כנערה: 1973 (גיל 11) – 3.75; 1974 – 4.20; 1975 – 4.96; 1976 – 5.25; 1977 – 5.80; 1978 – 6.04; 1979 – 6.43; 1980 – 6.43; 1981 (גיל 19) – 6.36. ילדה את בתה הבכורה בשנת 1983. ב-1984 קבעה לראשונה הישג מעל 7 מטר – 7.29 (שיאה האישי לפני 1984 היה 6.43 מ'). שיאים אישיים: קפיצה לרוחק – 7.52 (1988, שיא עולם עד היום); קפיצה משולשת – 14.76 (1995), 100 מ' – 11.6 (1984). ייצגה את סלובקיה לקראת סוף הקריירה שלה (פרשה מפעילות ב-1998 בגיל 36).
פיונה מיי (נולדה ב-1969). סיימה במקום השמיני באליפות העולם לנוער ב-1986 (6.11). אלופת אירופה לנוער ב-1987 (6.64). התקדמות כנערה: 1982 (גיל 13) – 5.34; 1983 – 5.91; 1984 – 6.30; 1985 – 6.22; 1986 – 6.27; 1987 – 6.53; 1988 (גיל 19) – 6.80. ייצגה את בריטניה עד 1993 והחל מ-1994 ייצגה את איטליה. שיאים אישים: קפיצה לרוחק – 7.11 (1998), קפיצה משולשת – 14.65 (1998). פרשה מפעילות ב-2005 (בגיל 36). בתה, לריסה איאפצ'ינו (נולדה ב-2002) בעלת שיא אישי של 6.95 מ' שקבעה ב-2023. ב-2020, בגיל 18 היא קבעה 6.80 מ' (בדיוק כמו אמא שלה בגיל 19). הייתה אלופת אירופה לנוער ב-2019 עם הישג של 6.58 מ'.
טטיאנה לבדבה (נולדה ב-1976). ב-1994 תפסה את המקום העשירי בקפיצה לרוחק באליפות העולם לנוער (6.22 בגמר, 6.28 במוקדמות). בקפיצה משולשת היא תפסה את המקום השלישי עם 13.62 מ'. ב-1995 היא סיימה במקום השישי באליפות אירופה לנוער בקפיצה לרוחק (6.17) ובמקום השני בקפיצה משולשת (13.88). התקדמות בקפיצה לרוחק ובקפיצה משולשת כנערה: 1991 (גיל 15) – 12.91; 1992 – 13.03; 1993 – 6.17, 13.13; 1994 – 6.65, 13.69; 1995 (גיל 19) – 6.17, 13.88. שיאים אישים: רוחק – 6.98 (2004), משולשת – 15.36 (2004). בשנת 2017 נמצא באנליזה מאוחרת כי היא ביצעה עבירות על חוקי הסימום ב-2008 וכתוצאה מכך נמחקו הישגיה מהשנים 2008 ו-2009. פרשה מפעילות אחרי המשחקים האולימפיים בלונדון 2012 (בגיל 36). בתה הבורה נולדה ב-2002 ובתה השנייה ב-2010.
מלייקה מיהאמבו (נולדה ב-1994) – בשנת 2013 זכתה באליפות אירופה לנוער עם הישג של 6.70 מ'. במקום השני בתחרות סיימה גזמין סוירס מבריטניה (6.63, כבוגרת – 6.90 ב-2021) ובמקום השלישי מרינה בק-רומנצ'וק מאוקראינה (6.44, כבוגרת – 6.93 ב-2016 וגם 15.02 במשולשת ב-2022). ב-2012 השתתפה מלייקה מיהאמבו באליפות העולם לנוער, אך לא עלתה לגמר (6.15 מ' במוקדמות). התקדמות כנערה: 2009 (גיל 15) – 5.81; 2010 – 5.96; 2011 – 6.40; 2012 – 6.32; 2013 (גיל 19) – 6.70. שיא אישי – 7.30 (2019).
איוואנה ספנוביץ'-וולטה (נולדה ב-1990). אלופת העולם לנוער בשנת 2008 (6.61). באליפות אירופה לנוער בשנת 2009 היא תפסה את המקום השני עם הישג של 6.71 מ' (אחרי דריה קלישינה מרוסיה שקבעה 6.80 מ'). בשנת 2007 תפסה ספנוביץ' את המקום השני באליפות העולם עד גיל 18 עם הישג של 6.41 מ' (אחרי קלישינה שקבעה 6.47 מ'). בשנת 2006, בגיל 16, היא סיימה במקום השביעי באליפות העולם עד גיל 20 (6.23 בגמר, 6.24 במוקדמות). בשנת 2005 היא השתתפה באליפות העולם עד גיל 18, אך לא עלתה לגמר (5.97 מ' במוקדמות). התפתחות הישגים כנערה: 2005 (גיל 15) – 6.43; 2006 – 6.38; 2007 – 6.41; 2008 – 6.65; 2009 (גיל 19) – 6.71. המבוגרת ביותר שזכתה באליפות העולם בקפיצה לרוחק (כאשר ניצחה בבודפשט 2023 הייתה בת 33 שנים ו-102 ימים).
שתי אתלטיות נוספות שייצגו מדינות מאירופה והוכתרו כאלופות העולם בקפיצה לרוחק גדלו במדינות אחרות. ניורקה מונטאלבו נולדה ב-1968 בקובה. ב-1999 קיבלה אזרחות של ספרד וכמה חודשים אחר כך זכתה במדליית הזהב בקפיצה לרוחק באליפות העולם. קובה לא אפשרה לה להשתתף במשחקי סידני 2000. התקדמות כנערה בקפיצה לרוחק: 1984 (גיל 16) – 5.83; 1985 – 6.18; 1986 – 6.29; 1987 (גיל 19) – 6.32. שיאים אישיים: קפיצה לרוחק – 7.06 (1999), קפיצה משולשת – 14.60 (1994). פרשה מפעילות אחרי עונת 2006 (בגיל 38).
יוניס בארבר (נולדה ב-1974 בסיירה-לאונה). החלה לייצג את צרפת בשנת 1999. גרה והתאמנה בצרפת החל מ-1992. אלופת העולם בקרב-7 ב-1999 ובקפיצה לרוחק ב-2003. התקדמות כנערה בקפיצה לרוחק ובקרב-7: 1990 (גיל 16) – 5.47; 1991 – 5.66; 1992 – 6.02, 5048; 1993 (גיל 19) – 5.94, 5308. שיאים אישיים: 100 מ' – 11.52 (2006), 200 מ' – 23.53 (1998), 800 מ' – 2:10.55 (2001), 100 מ' משוכות – 12.78 (2001), קפיצה לגובה – 1.93 (1999), קפיצה לרוחק – 7.05 (2003), כדור ברזל – 14.12 (2007), כידון – 53.10 (2005), קרב-7 – 6889 (2005). הייתה פעילה בקפיצה לרוחק עד גיל 39 (6.55 מ' ב-2013) ובקרב-7 עד גיל 31.
אתלטיות נוספות בקרב-רב
נדייז'דה טקצ'נקו (נולדה ב-1948). במינכן 1972 דורגה תשיעית עם 4370 נק' (4347 נק' לפי טבלת 1985: 13.81, 13.69, 1.65, 6.18, 25.19), במונטריאול 1976 דורגה חמישית עם 4669 נק' (4692 נק' בטבלת 1985: 13.41, 14.90, 1.80, 6.08, 24.61). באליפות אירופה 1978 היא נפסלה בשל עבירת סימום, הושעתה לשנה וחצי אך חזרה בזמן כדי לזכות בתואר האולימפי במוסקבה 1980, בגיל 32. בתחרות במוסקבה קבעה שיאים אישיים ב-4 מתוך חמשת המקצועות. המקצוע היחיד בו לא קבעה שיא אישי היה ריצת 100 מ' משוכות. שיאה האישי היה 13.20 ש' ואילו בתחרות במוסקבה 1980 היא קבעה זמן של 13.29 ש' פירוט ההישגים בקרב-רב של אתלטיות מאירופה שקבעו שיאי עולם, ראו במאמר נפרד - טבלאות הניקוד לנשים בקרב רב ושיאי עולם של אתלטיות מאירופה - https://tinyurl.com/tvxcn9yn
קפיצה לרוחק וקרב רב נשים
רמונה נויברט (נולדה ב-1958). סימה רביעית בקרב-5 במשחקי מוסקבה 1980 עם 4698 נק' (4750 נק' בטבלת 1985: 13.93, 13.68, 1.77, 6.63, 2:07.7). חוץ משלושת השיאים הרשמיים הראשונים בקרב-7 קבעה גם הישג שיא לא רשמי בחודש מאי 1981 - 6621 נק' (6670 נק' בטבלת 1985: 13.58, 14.75, 1.80, 23.70/ 6.82, 40.98, 2:07.55). שיאים אישיים: 100 מ' משוכות – 13.29 (1983), קפיצה לגובה – 1.83 (1982), הדיפת כדור ברזל - 15.38 (1983), 200 מ' – 23.14 (1982), קפיצה לרוחק – 6.90 (1981), הטלת כידון – 49.94 (1983), 800 מ' – 2:06.70 (1983). פרשה מפעילות אחרי עונת 1983. שמה הופיעה במסמכים שתיעדו שימוש ב"סמים" במזרח גרמניה.
זבינה מוביוס-פץ-יוהן (נולדה ב-1957). שיאים אישיים: 100 מ' משוכות – 12.54 (1984, הישג שנקבע לא במסגרת קרב-7, הישגה הטוב בתוך תחרות קרב-7 – 12.64 ש'), קפיצה לגובה – 1.83 (1982), הדיפת כדור ברזל – 16.23 (1988), 200 מ' – 23.37 (1984), קפיצה לרוחק – 7.12 (1984), הטלת כידון – 44.62, 800 מ' – 2:06.14 (1988).
זבינה בראון (נולדה ב-1965). סיימה במקום השני באליפות אירופה לנוער ב-1983 – 6273 נק' בטבלת 1971 (13.55, 1.81, 12.35, 24.06/ 6.24, 44.96, 2:16.31 – 6254 נק' בטבלת 1985). שיאים אישיים בגיל 19: 100 מ' משוכות – 13.55, קפיצה לגובה – 1.81; הדיפת כדור ברזל – 13.09, 200 מ' – 24.06, קפיצה לרוחק – 6.24; הטלת כידון (ישן) – , 52.14, 800 מ' – 2:09.41. שיאים אישיים כבוגרת: 100 מ' משוכות – 13.05 (1992), קפיצה לגובה – 1.94 (1992), הדיפת כדור ברזל – 15.08 (1997), 200 מ' – 23.65, קפיצה לרוחק – 6.76 (1997), הטלת כידון (חדש) – 51.71 (1999), הטלת כידון (ישן) – 54.10 (1986), 800 מ' – 2:09.41 (1984), קרב-7 – 6985 (1992). פרשה מפעילות בשנת 2002 (בגיל 37). השתתפה 5 פעמים במשחקים האולימפיים (1984 עד 2000) וזכתה במדליית הארד בברצלונה 1992. סיימה במקום השני באליפות אירופה בשנת 2002 בגיל 37. המבוגרת ביותר שזכתה באליפות עולם בקרב-7. כאשר ניצחה באתונה 1997 הייתה בת 32 שנים ו-46 ימים.
דניז לואיס (נולדה ב-1972). סיימה במקום החמישי באליפות אירופה לנוער ב-1991 עם 5476 נק' (14.09, 1.60, 12.05, 25.42/ 5.94, 41.34, 2:26.52). התקדמות כנערה: 1987 (גיל 15) – 200 מ' – 26.3, 800 מ' – 2:29.8, קפיצה לגובה – 1.57, קפיצה לרוחק – 5.52, הדיפת כדור ברזל 4 ק"ג – 10.52, הטלת כידון 600 גרם (ישן) – 26.86, ריצת 80 מ' משוכות – 11.2; 1988 – 200 מ' – 25.8, 800 מ' – 2:31.5, קפיצה לגובה – 1.56, קפיצה לרוחק – 6.02, הדיפת כדור ברזל 4 ק"ג – 11.09, הטלת כידון (ישן) – 32.70, ריצת 80 מ' משוכות – 11.6; 1989 – 200 מ' – 25.72, 800 מ' – 2:24.84, 100 מ' משוכות – 14.58, קפיצה לגובה – 1.63, קפיצה לרוחק – 5.82, הדיפת כדור ברזל 4 ק"ג – 11.08, הטלת כידון (ישן) – 38.16, קרב-7 – 5277 נק'; 1991 – (גיל 19) - 200 מ' – 25.42, 800 מ' – 2:20.48, 100 מ' משוכות – 14.08, קפיצה לגובה – 1.63, קפיצה לרוחק – 5.93, הדיפת כדור ברזל – 12.05, הטלת כידון (ישן) -41.72, קרב-7 – 5484. שיאים אישיים כבוגרת: 100 מ' משוכות – 13.13 (2000), קפיצה לגובה – 1.87 (199), הדיפת כדור ברזל – 16.12 (1999), ריצת 200 מ' – 24.10 (1997), קפיצה לרוחק – 6.69 (2000), הטלת כידון - 51.48 (2004), 800 מ' – 2:12.20 (2000), הטלת כידון (ישן) – 56.50 (1996), קרב-7 – 6831 (2000). פרשה מפעילות אחרי עונת 2004 (בגיל 32).
ילנה פרוחורובה (נולדה ב-1978). התקדמות בקרב-7 כנערה: 1994 (גיל 16) – 4919; 1995 – 4621; 1996 – 5152; 1997 (גיל 19) – 5600 נק'. שיאים אישיים כבוגרת: 100 מ' משוכות – 13.54 (2000), קפיצה לגובה – 1.88 (2001), הדיפת כדור ברזל – 14.30 (2000), 200 מ' – 23.37 (2000), קפיצה לרוחק – 6.72 (2000), הטלת כידון – 50.73 (2001), 800 מ' – 2:04.27 (2000), קרב-7 – 6765 (2000). הושעתה בשנת 2005 בשל עבירה על חוקי הסימום ובכך סיימה את הקריירה שלה.
קרולינה קלופט (נולדה ב-1983). אלופת העולם לנוער בשנת 2000 (בגיל 17) – 6056 נק' (13.92, 1.80, 13.27, 24.61/ 6.08, 42.00, 2:18.77). אלופת אירופה לנוער בשנת 2001 – 6022 נק' (14.10, 1.81, 11.76, 24.41/ 6.15, 43.73, 2:18.45). אלופת העולם לנוער בשנת 2002 – 6470 נק' (13.53, 1.92, 12.18, 23.81/ 6.19, 46.83, 2:13.55). באותה שנה זכתה גם באליפות אירופה לבוגרות עם הישג של 6542 נק', המהווה שיא עולם עד גיל 20 עד היום (13.33, 1.89, 13.16, 23.71/ 6.36, 47.61, 2:17.99). שיאים אישיים כבוגרת: 100 מ' – 11.48 (2004), 200 מ' – 22.98 (2003), 800 מ' – 2:08.89 (2005), 100 מ' משוכות – 13.15 (2005), קפיצה לגובה – 1.95 (2007), קפיצה לרוחק – 6.97 (2004), הדיפת כדור ברזל – 15.05 (2006), הטלת כידון – 50.96 (2006), קרב-7 – 7032 (2007). אחרי שזכתה בפעם השלישית בתואר אלופת העולם, בשנת 2007, בגיל 24, החליטה להפסיק להתחרות בקרב-7. ניצחה בכל תחרויות קרב-7 בהן השתתפה ב-8 שנים רצופות (2000 עד 2007). המשיכה לעסוק בקפיצה לרוחק עד 2012. קבעה ב-2008 הישג של 14.29 מ' בקפיצה משולשת.
נטליה דוברינסקה (נולדה ב-1982). תפסה את המקום העשירי באליפות אירופה לנוער בשנת 2001 עם 5329 נק'. הישגה הטוב באותה עונה, האחרונה שלה בגיל הנוער, היה 5742 נק'. ב-1999 קבעה הישג של 5226 נק' ובשנת 2000 הישגה הטוב היה – 5322 נק'. ההישגים הטובים בשנת 2001 (גיל 19): 100 מ' משוכות – 14.63, קפיצה לגובה – 1.75, הדיפת כדור ברזל – 15.11, 200 מ' – 26.09, קפיצה לרוחק – 5.90, הטלת כידון – 41.25, 800 מ' – 2:25.15. שיאים אישיים כבוגרת: 100 מ' משוכות – 13.43 (2011), קפיצה לגובה – 1.86 (2006), הדיפת כדור ברזל – 17.29 (2008), 200 מ' – 24.23 (2010), קפיצה לרוחק – 6.63 (2008), הטלת כידון – 49.25 (2010), 800 מ' – 2:11.34 (2011), קרב-7 – 6778 (2010). פרשה מפעילות אחרי עונת 2012 (בגיל 30).
ג'סיקה אניס-היל (נולדה ב-1986). סיימה במקום החמישי באליפות העולם עד גיל 18 עם 5311 נק' בקרב-7 עם מידות ומשקלות של נערות (13.86, 1.75, 10.13, 24.56/ 5.47, 25.52, 2:18.21). בשנת 2004 סיימה במקום השמיני באליפות העולם לנוער – 5542 נק' (13.57, 1.80, 10.52, 24.23/ 5.59, 28.04, 2:19.16). בשנת 2005 ניצחה באליפות אירופה לנוער – 5891 נק' (13.46, 1.79, 11.40, 24.29/ 6.19, 32.55, 2:17.23). התפתחות הישגים: 1999 (גיל 13) – קפיצה לגובה – 1.60, 800 מ' – 2:54.06, קפיצה לרוחק – 4.38; 2000 – רוחק – 5.34, גובה – 1.71, 800 מ' – 2:45.95; 2001 – 200 מ' – 25.55, 800 מ' – 2:25.04, 100 מ' משוכות – 14.53, גובה – 1.75, רוחק – 5.24, כדור ברזל 4 ק"ג – 8.67, כידון – 23.57, קרב-7 – 4801; 2002 – 200 מ' – 24.52, 800 מ' – 2:21.84, 100 מ' משוכות – 14.01, גובה – 1.80, רוחק – 5.63, ברזל – 9.21, כידון – 26.54, קרב-7 – 5194; 2003 – 200 מ' – 24.44, 800 מ' – 2:18.21, 100 מ' משוכות – 13.83, גובה – 1.80, רוחק – 5.52, ברזל – 10.13, כידון – 26.82, קרב-7 – 5116; 2004 – 200 מ' – 24.23, 800 מ' – 2:17.34, 100 מ' משוכות – 14.10, גובה – 1.80, רוחק – 5.52, ברזל – 10.52, כידון – 28.04, קרב-7 – 5542; 2005 (גיל 19) – 200 מ' – 24.29, 800 מ' – 2:17.03, 100 מ' משוכות – 13.26, גובה – 1.87, רוחק – 6.22, ברזל – 12.26, כידון – 32.55, קרב-7 – 5910. שיאים אישיים כבוגרת: 100 מ' משוכות – 12.54 (2012, ההישג הטוב ביותר אי פעם בתוך קרב-7), גובה – 1.95 (2007), ברזל – 14.67 (2011), 200 מ' – 22.83 (2012), רוחק – 6.63 (2016), כידון – 48.33 (2013), 800 מ' – 2:07.81 (2011), קרב-7 – 6955 (2012). פרשה מפעילות אחרי עונת 2016 (בגיל 30).
האנה מלינצ'נקו-קסיינובה (נולדה ב-1983). התקדמות בקרב-7 כנערה: 2001 (גיל 18) – 4907; 2002 (גיל 19) – 5083. שיאים אישיים כבוגרת: 100 מ' משוכות – 13.26 (2013), גובה – 1.86 (2007), ברזל – 14.12 (2016), 200 מ' – 23.85 (2013), רוחק – 6.74 (2012), כידון – 46.61 (2016), 800 מ' – 2:09.85 (2013), קרב-7 – 6586 (2013).
נאפי תיאם (נולדה ב-1994). בשנת 2011 סיימה רביעית באליפות העולם עד גיל 18 בקרב-7 עם מידות ומשקלות של נערות – 5366 נק'. ב-2012 סיימה במקום ה-14 באליפות העולם לנוער – 5384 נק'. ב-2013 ניצחה באליפות אירופה לנוער – 6298 נק' (13.87, 1.89, 14.26, 25.15/ 6.37, 46.94, 2:24.89). התקדמות כנערה: 2010 (גיל 16) – 200 מ' – 27.49, 800 מ' – 2:39.92, גובה – 1.74, רוחק – 5.56, ברזל – 11.96, כידון – 41.00; 2011 – 200 מ' – 26.61, 800 מ' – 2:30.20, גובה – 1.81, רוחק – 5.78, ברזל – 12.53, כידון – 45.60; 2012 – 200 מ' – 25.23, 800 מ' – 2:26.58, 100 מ' משוכות – 14.36, גובה – 1.88, רוחק -6.04, ברזל – 13.88, כידון – 45.68, קרב-7 – 5916; 2013 (גיל 19) – 100 מ' משוכות – 13.87, גובה – 1.92, ברזל – 14.26, 200 מ' – 24.89, רוחק – 6.37, כידון – 46.94, קרב-7 – 6298. שיאים אישיים כבוגרת: 100 מ' משוכות – 13.21 (2022), גובה – 2.02 (2019, ההישג הטוב ביותר אי פעם בתוך קרב-7), ברזל – 15.41 (2019), 200 מ' – 24.37 (2019), רוחק – 6.86 (2019), כידון – 59.32 (2017), קרב-7 – 7013 (2017).
קתרינה ג'ונסון-תומפסון (נולדה ב-1993). בשנת 2009 ניצחה באליפות העולם עד גיל 18 בקרב-7 עם מידות ומשקלות של נערות – 5750 נק'. באותה שנה סיימה במקום השמיני באליפות אירופה לנוער – 5375 נק'. ב-2011 סיימה שישית באליפות אירופה לנוער – 5787 נק'. ב-2012 ניצחה באליפות העולם לנוער בקפיצה לרוחק – 6.81 מ'. התקדמות כנערה: 2005 (גיל 12) – ריצת 80 מ' – 11.1, גובה – 1.56, רוחק – 4.20; 2006 – 800 מ' – 2:44.80, גובה – 1.67, רוחק – 5.11; 2007 – 100 מ' – 12.6, 200 מ' – 24.91, 800 מ' – 2:23.36, גובה – 1.80, רוחק – 5.77; 2008 – 60 מ' – 7.88, 100 מ' – 12.35, 200 מ' – 24.49, 800 מ' – 2:21.68, גובה – 1.81, רוחק – 6.11, ברזל 4 ק"ג – 10.10, כידון – 32.50, קרב-7 – 5343. 2009 – 60 מ' – 7.76, 100 מ' – 12.2, 800 מ' – 2:18.18, גובה – 1.82, רוחק – 6.31, ברזל 4 ק"ג – 10.95, כידון – 33.77, קרב-7 – 5481; 2010 – 60 מ' – 7.82, 200 מ' – 240.7, 800 מ' – 2:21.35, גובה – 1.81, רוחק – 6.25, ברזל – 10.95, כידון – 32.30; 2011 – 200 מ' – 24.25, 800 מ' – 2:19.03, גובה – 1.84, רוחק – 6.44, ברזל – 11.11, כידון – 37.88, קרב-7 – 5787; 2013 (גיל 19) – 60 מ' – 7.70, 100 מ' -12.00, 200 מ' – 23.73, 800 מ' – 2:10.76, גובה – 1.89, רוחק – 6.51; ברזל – 11.83, כידון – 38.68, קרב-7 – 6267. שיאים אישיים: 100 מ' משוכות – 13.09 (2019), גובה – 1.98 (2016), ברזל – 13.92 (2023), 200 מ' – 22.79 (2016), רוחק – 6.93 (2015), כידון - 46.14 (2023), קרב-7 – 6981 (2019).
10 הטובות באירופה בקרב-7 ושיאיהן האישיים בקפיצה לרוחק, קפיצה לגובה ומקצוע חזק נוסף
שם
|
שיא אישי בקרב-7
|
שיא אישי ברוחק
|
שיא אישי בקפיצה לגובה
|
מקצוע חזק נוסף
|
קרולינה קלופט
|
7032
|
6.97
|
1.95
|
200 מ' – 22.98
|
נאפי תיאם
|
7013
|
6.86
|
2.02
|
כידון – 59.32
|
לריסה ניקטינה
|
7007
|
6.75
|
1.89
|
כידון – 59.28
|
זבינה בראון
|
6985
|
6.76
|
1.94
|
כידון – 54.10
|
קתרינה ג'ונסון תומפסון
|
6981
|
6.93
|
1.98
|
200 מ' – 22.79
|
ג'סיקה אניס-היל
|
6955
|
6.63
|
1.95
|
משוכות – 12.54
|
זבינה פץ
|
6946
|
7.12
|
1.83
|
משוכות – 12.54
|
רמונה נויברט
|
6935
|
6.90
|
1.83
|
200 – 23.14
|
יוניס בארבר
|
6889
|
7.05
|
1.93
|
משוכות – 12.78
|
אנוק פטר
|
6867
|
6.52
|
1.81
|
כידון – 59.81
|
כדי לתת פרופורציות להישגים נסתכל על ההישגים שהספיקו למקום ה-12 במוקדמות בקפיצה לרוחק, קפיצה לגובה, הדיפת כדור ברזל והטלת כידון באליפות העולם 2023 ולהישג ה-12 בטיבו באותה אליפות בחצי הגמר בריצת 200 מ', 800 מ' ו-100 מ' משוכות:
100 מ' משוכות – 12.71
גובה – 1.89 (במשחקים האולימפיים טוקיו 2021 הקופצת במקום ה-12 במוקדמות קבעה 1.95)
ברזל – 18.59
200 מ' – 22.52
רוחק – 6.61 (6.75 מספיק כמעט תמיד לגמר)
כידון – 59.66
800 מ' – 1:59.94
8 מתוך 10 הטובות בקרב-7 באירופה היו ברמה של גמר באליפות העולם בקפיצה לרוחק, וחלקן אף ברמת מדליסטיות. אתלטית אחת (ג'סיקה אניס היל) הייתה קצת מתחת לרמה של גמר אליפות עולם ואחת מתחת לרמה של גמר אליפות עולם (אנוק פטר).
בקפיצה לגובה, 4 מתוך 10 הטובות בקרב-7 באירופה היו ברמת גמר באליפות העולם ועוד 3 היו בעלות שיאים אישיים קצת מתחת לרמה של גמר. במשוכות היו 3 ברמה של 12 ראשונות (ג'סיקה אניס-היל וזבינה פץ) ועוד אחת ברמה של חצי גמר (יוניס ברבר). בריצת 200 מ' אין בין 10 הטובות באירופה בקרב-7 מישהי שהיא ברמה של מקום 12 באליפות העולם אבל היו שתי אתלטיות שקבעו הישגים מכובדים בקרב-7 והיו מהטובות בעולם ב-200 מ' – הייקה דרקסלר (6741 בקרב-7, 21.71 ב-200 מ') ודפנה סחיפרס (6545 בקרב-7 ו-21.63 ב-200 מ'). בהדיפת כדור ברזל אין כיום אתלטית המתחה בקרב-7 והיא ברמה של גמר אולימפי אבל היו כאלה בעבר: אירינה פרס שקבעה 17.21 ב-1964 (סיימה במקום השישי בטוקיו 1964 עם 16.71) ואווה וילמס שקבעה ב-1977 שיא עולם בקרב-5 שכלל הישג של 20.95 מ' בהדיפת כדור ברזל. בריצת 800 מ' אין אתלטיות קרב-7 המתקרבות לרמה של חצי גמר אולימפי ואילו בהטלת כידון היו שלוש אתלטיות ברמה הקרובה לגמר אולימפי ואילו שיאנית העולם במקצוע, ברבורה שפוטקובה, קבעה בתוך קרב-7 בו צברה 5880 נק' ב-2014 הישג של 60.90 מ'.
ראינו כי בתקופה בה התחרו נשים בקרב-5 היו מספר אתלטיות שהצטיינו גם בקפיצה לרוחק כמו מרי ביגנאל-ראנד, היידה רוזנדהאל וזיגרון זיגל. אל האירופאיות שהצטיינו בקרב-רב ובקפיצה לרוחק יש להוסיף כמובן גם את שיאנית העולם בקרב-7, ג'קי ג'וינר קרסי מארה"ב, שקבעה את השיא הנוכחי במשחקי סיאול 1988 – 7291 נק' (12.69, 1.86, 15.80, 22.56/ 7.27, 45.66, 2:08.51), ניצחה בסיאול 1988 גם בקפיצה לרוחק (7.40) וב-1987 השוותה את שיא העולם בקפיצה לרוחק (7.45).
פרקים קודמים בסדרה:
אלופי עולם, אלופים אולימפיים ושיאני עולם והישגיהם באליפות אירופה לנוער. חלק ה' - קפיצה לגובה לנשים - https://tinyurl.com/3jhbvpue
אלופי עולם, אלופים אולימפיים ושיאני עולם והישגיהם באליפות אירופה לנוער, חלק ד' - ריצות משוכות נשים - http://tinyurl.com/yrkrdr8m
אלופי עולם אלופים אולימפיים ושיאני עולם והישגיהם באליפות אירופה לנוער. חלק ג' – ריצות ארוכות נשים - https://tinyurl.com/5bzmwa3s
אלופי עולם, אלופים אולימפיים ושיאני עולם והישגיהם באליפות אירופה לנוער באתלטיקה. חלק ב' – ריצות נשים למרחקים קצרים ובינוניים. - https://tinyurl.com/3z9h74k4
אלופי עולם, אלופים אולימפיים ושיאני עולם והישגיהם באליפות אירופה לנוער באתלטיקה. חלק א' – ריצות גברים. - https://tinyurl.com/yc7xu7k
יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.